בתיה ולרשטיין מסעדנית

ענייני נשים, לפני הקלעים

במסע שלי כבעלת המותג  AMRIA לצד ההתפתחות האישית כבעלת עסק עצמאי, אני אוהבת לפגוש את הלקוחות, להכיר אותן קצת יותר, עבורי זה הבונוס האמיתי בעשיה המקצועית, כל לקוחה היא עולם ומלואו, אישה עם סיפור.  בפינה החדשה "ענייני נשים, לפני הקלעים" אני אפנה זרקור כל פעם ללקוחה אחרת שתספר על עצמה.

היום אני מארחת את בתיה ולרשטיין.

 

שמי בתיה ולרשטיין הירש בת 68 גרושה, אמא לשלושה ילדים וסבתא לחמישה נכדים. מתגוררת בעין הים.

 

עבודה

 

במקצועי אני מורה להיסטוריה. בעבר עבדתי כסוכנת נסיעות ולאחר מכן הצטרפתי לעסקים משפחתיים בתחום המסעדנות. פתחתי את מסעדת "ואלרי" אשר פעלה במשך כשבע שנים. כיום אני בעלים/שותפה במסעדת בית הפנקייק המיתולוגי בכפר ויתקין.

 

 

עצמאות, העצמה בית משפחה

 

בשנים האחרונות הגעתי להבנה כי שילוב נכון בין עבודה והחיים עצמם, הוא מתכון נכון עבורי. אני מפנה יותר מקום, מבעבר, לתחביבי האישיים.  אני מקפידה לשחק גולף לפחות פעמיים בשבוע, פעמיים בשבוע אני משחקת ברידג', אני קוראת המון, ומבלה עם חברים. ובתוך כל אלו, משלבת בילויים עם הנכדים וארוחות שישי בביתי.

אני מאוד אוהבת לבשל ומכינה לכל אחד מבני המשפחה את המאכלים האהובים עליו.

אני מבינה שהשנים מתקצרות, היכולות שלנו נפגעות, בין אם זה לרוחנו או לא, ואני משתדלת לתאם בין העבודה, המשפחה ותחביביי.

 

 

תובנות שבאו עם הגיל?

 

כשילדיי נולדו לקחתי פסק זמן מעבודתי, נשארתי איתם בבית, וחוויתי מקרוב את צמיחתם. זו היתה תקופה נהדרת ואינני מצרה על כך כלל.

בשנה השנייה לעבודתי בתום ההוראה, ולאחר לימודים באוניברסיטה בתחום זה,  הבנתי שזה אינו התחום בו אני רוצה לעסוק ופניתי ללימודי סוכנות נסיעות. תחום בן עבדתי כ-17 שנים, ומאוד נהניתי.

אינני מצרה על דברים ובחירות שבחרתי לאורך הדרך כי לא אוכל לשנות דבר. סביר להניח שלו היה מתאפשר לי לבחור, הייתי בוחרת באותה דרך. אחת התובנות החשובות שלי, היא שכל אחת צריכה ללכת אחרי נטיות לבה. לא להיות מושפעת מהסביבה. ללא כל ניסיון קדום, הקמתי בגיל 50 הקמתי את מסעדת "ולארי". זו היתה תקופה נהדרת עבורי. למדתי על עצמי רבות, על הכוחות שיש בי ואני חושבת שאז הבנתי שאין דבר שאין לא אוכל לעשות. דבר נוסף עם גילי למדתי לא להיעלב. אינני משקיעה אנרגיות בדברים מיותרים, וככל שהם נוגעים לי הם חסרי משמעות.

עם השנים למדתי יותר ויותר לאהוב את חברת עצמי. אני לא מפחדת מלהיות לבד. אין לי שום בעיה לטוס לחול לבד, לטייל לבדי ימים שלמים, לאכול במסעדות, לבקר במוזאון או ללכת להופעה לבד. לצד זה יש לי כמובן המון חברות טובות, חלקן מלימודי בביה"ס.

 

התמודדות עם קשיים

 

אני אופטימית מאוד מטבעי. תמיד רואה את הכוס המלאה, לא מתייאשת ונטולת מצבי רוח. אני מאוד סוליסטית, ומתמודדת לבד עם הקשיים. יחד עם זאת, אני חושבת שכל אדם חייב למצוא מטפל, פסיכולוג. ליווי תמידי עוזר ומסייע.

 

 

 

אופנה וקניות?

 

אני מאוד אוהבת אופנה. בעיקר אוהבת לשלב בין מותגים עממיים ו"אופנה גבוהה". אני מכירה את גופי כל כך טוב, ויודעת בדיוק מה מתאים לי, מה מחמיא לי ומה יראה עלי טוב ולכן בדרך כלל אני לא מודדת, ונדיר שאני צריכה להחליף. אין לי עניין עם המידה ולא "אכנס" בכוח למידה קטנה. חשוב לי שיהיה לי נוח.

 

אני לא נוהגת לרכוש באינטרנט, יש לי את החנויות שאני אוהבת ושם אני רוכשת. אם אני רואה משהו שמוצא חן בעיני אני קונה. אני לא אחפש משהו זול יותר או יפה יותר.

אני אוהבת אופנה קלאסית, אוהבת את מה שמכונה היום "slow fashion" . יש לי בגדים בארון בני עשר שנים ויותר שעדיין נראים נהדר ואני לובשת אותם. אני משלבת ישן עם חדש.

 

 

מדוע רכשת נעליים של AMRIA?

 

גילוי נאות, אני חברה של גלית מזה שנים ארוכות. אני שותפה לAMRIA מהיום בו גלית החליטה לעזוב את מקצועה הקודם. את הנעליים אני רוכשת בגלל הנוחות וכמובן בגלל שהן שיקיות בטרוף. כפות הרגליים שלי השתנו מאוד במהלך השנים, והנוחות עבורי היא ערך עליון ברכישת נעליים.